השתתפות בכנסים של אומפ' העולמי – במהלך השנים ייצגו חברות האגודה את ישראל בכנסים בין-לאומיים שנערכו בערים שונות ברחבי העולם. בקונגרס שהתקיים בקופנהגן בשנת 1998 השתתפו נציגים מ – 58 מדינות, שני נציגים ומשקיף מכל מדינה.

​נציגות הסניף הישראלי היו: יעל גבריאלי, גילה רם ודליה רוט (משקיפה), הן השתתפו בקבוצת הדיון האירופאית. ישראלים נוספים השתתפו בקונגרס כמרצים לנושאים הבאים: ד"ר מרים מבורך (מרכזת המסלול לגיל הרך במכללת לוינסקי); ד"ר דני מטוס (פסיכולוג); גב' גילה צימט (מדריכה פדגוגית במכללת לוינסקי); גב' איילה רודניק (פסיכולוגית מהשירות הפסיכולוגי של עיריית פתח-תקווה); ד"ר שוש סיטון (מאונ' ת"א). שני פלשתינים מבית לחם השתתפו בקונגרס על תקן של אורחים. הבקשה להכיר בהם כנציגים רשמיים נדחתה, משום שלא ייצגו מדינה מוכרת.

משתתפי הקונגרס החליטו על מטרות הארגון לשנים הבאות:

1. להבטיח חינוך איכותי חינם לכל הילדים בגיל הרך, מיום לידתם ועד היכנסם לחינוך היסודי, ללא הבדל במצב כלכלי, בארץ מוצא ובשייכות פוליטית.
2. לדאוג לסביבת בריאות טובה לכל הילדים

• להפחית סיכונים אקולוגיים ובריאותיים
• לספק סביבת למידה טובה
• להגן על ילדים מפני ניצול, אלימות ואפליה
• לחנך להערכה חיובית לתרבותו של כל אדם ואדם
• לעודד תמיכה קהילתית במשפחות ובמעורבותן בחיי הקהילה

1. לעזור לילדים רכים לפתח דימוי עצמי חיובי, הבנה והערכה ביחס לשונים מהם מבחינת מין, גזע, תרבות, מסגרת משפחתית, מצב כלכלי ושייכות פוליטית
2. לעודד תקשורת בין ילדים לבין עצמם, ובינם לבין המבוגרים במסגרת המשפחה והקהילה:

​

ארגון ואירוח הכנס ה – 18 (חי) של אומפ' העולמי – הכנס נערך ביולי 1986 בירושלים, בנושא "ילדים צעירים ואיכות החיים". למעלה מ 700 משתתפים מ – 70 מדינות השתתפו בכנס. ההצלחה הייתה אדירה. חמישה ימים של אירועים בין-לאומיים בתרגום סימולטאני למשתתפים בהרצאות, כולל ביקורים בגני ילדים, בתכניות ובמסגרות לגיל הרך (במתנסים, בקיבוצים, במעונות, ועוד).

​סמינרים וכנסים – האגודה מקיימת כנסים ארציים בשיתוף הכנסת, מוסדות אקדמיים וארגונים בשדה (בחברה היהודית ובחברה הערבית), בנושאים מרכזיים המתייחסים לחינוך ולטיפול בגיל הרך: הורות ומשפחה; אחריות הקהילה והממסד; חוסן בגיל הרך, תחיקה ופיקוח על מסגרות, המטפלת-מחנכת בגיל הרך; החינוך העתידי, ועוד ועוד.

​פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בנושאי הגיל הרך – במאי 1993 התקיים מרתון של סרטים דוקומנטרים ומצגות מכל העולם, כולל דיונים מונחים ע"י מומחים וחברי האגודה.

​נציגות האגודה הישראלית בוועד הבין-לאומי – פרופ' אבימה לומברד ודר' לין ג'סיק כיהנו כחברות הוועד המנהל העולמי וכסגן נשיא המזרח התיכון (בעבר החלוקה לאזורים הייתה שונה וכללה את המזרח התיכון, דרום וצפון אירופה, ואמריקה המרכזית).

​פעילות ציבורית – להעלאת המודעות וצבירת כוח בהשפעה על דעת הקהל ועל החקיקה. מבין הפעולות בתחום זה: שיתוף פעולה עם ארגונים ומוסדות רלוונטיים אחרים; פרסום כתבות ב"הד הגן" ובעיתונות; פניות אישיות בכתב ובעל-פה לאנשי ציבור, חברי כנסת ושרים בממשלה; החתמת הורים ותומכים על 'קול קורא' ועצומה למען קידום החקיקה לטובת הגיל הרך בכנסת, תמיכה ב'מחאת העגלות' בקיץ 2011, הנחייה והשתתפות באירועי "שולחנות עגולים" שהתקיימו בארץ תחת הכותרת: צדק חברתי מתחיל בחינוך"…ועוד.

​הענות לפניות מהציבור – טיפול בפניות שהתקבלו מהורים ומאנשי מקצוע. לדוגמא, היחס העוין לו זוכים הילדים שעדיין לא נגמלו מחיתולים והוריהם  בגני הילדים העירוניים.

​פעילות בכנסת – בנושאים חשובים המתייחסים לילדים ולילדות צעירים, חינוכם והטיפול בהם. עריכת כנס 'לקידום איכות החיים של ילדים וילדות בגיל הרך' – במשותף עם הועדה לזכויות הילד, ובהשתתפות נציבות הדורות הבאים והאקדמיה; השתתפות קבועה בישיבות הועדה לזכויות הילד לקידום יוזמות בתחום הגיל הרך, כגון: חוק הפיקוח על מסגרות לגיל הרך, ויישום חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש.

​הקמת השדולה – להעלאת המודעות לחשיבות ולייחודיות של השנים הראשונות לחיים ולקידום החקיקה בכנסת וליישומה לתמיכה במטרות, כגון: קידום 'חוק הפיקוח והרישוי' על כל המסגרות לגיל הרך; קידום הטיפול בילדים ובילדות בעלי צרכים מיוחדים ובסיכון; קידום תאום ואיגום משאבים בין הארגונים המטפלים באוכלוסיות הגיל הרך; קידום הפעלת תוכניות ייעוץ, העשרה ותמיכה להורים לתינוקות ולפעוטות; הכנה של הצעת חוק בנושא "תמיכה, הדרכה והעשרה להורים לילדים צעירים", באחריות  ובמימון המדינה.

​תמיכה בחוק הפיקוח על מסגרות לגיל הרך ובחוק חינוך חובה מגיל שלוש – והשתתפות נציגות השדולה בועדת הכנסת לזכויות הילד להגדרה ולניסוח החוק, לקראת קבלת החוק במליאה בהצבעה שנייה ושלישית. הצעת החוק הועברה בוועדה אך בהמשך הועלו טיעונים פוליטיים וכלכליים המונעים הסכמה כללית בין חברי הכנסת החברים בוועדה, למרות שכולם הצהירו שהחוק לכשעצמו חשוב ודרוש. האגודה תומכת נמרצות בהעברת החוק בכנסת.

​מדריך להורים "כיצד תבחרו מסגרת חינוכית לילדים" – הפצת המדריך להורים הן באמצעות העיתונות היומית ובשיתוף של ארגונים נוספים, והן בדרך של דיוור ישיר לאוהדי האגודה ולתומכיה.

​שיתוף פעולה יהודי-ערבי – לשוויון הזדמנויות לכל הילדים והילדות; תרגום לערבית של 'המדריך להורים לבחירת מסגרת חינוכית' והפצתו בישובים ערביים; ארגון וקיום מפגשי מחנכים יהודים וערבים.

​השלטון המקומי – נציגות האגודה הישראלית החלו בפעולה של ייסוד וארגון ועדות היגוי יישוביות לגיל הרך ברשויות מקומיות.

​ובשנים האחרונות:

• פעילות בכנסת לקידום איכות החינוך והטיפול בגיל הרך:

• היינו שותפים פעילים במהלכים שליוו את הצעת חוק המועצה לגיל הרך, עד לאישורו בכנסת.
• פעלנו להתאמת התנאים במסגרות החינוך לילדים בגיל 3-4 ביניהם הצורך בסייעת נוספת בגנים, פעילות שהביאה לאישור "רפורמת הסייעת השנייה".  
• היינו שותפים פעילים במהלכים לקראת קבלת "חוק הפיקוח על מסגרות חינוך לפעוטות" שהחלתו שנקבעה ל-1.9.1919. בחוק נכללים נושאים העוסקים בביטחון האישי של הילדים והתנאים הכלליים לשהייתם של פעוטות במעון. אין בו התייחסות לתחומים נוספים ביניהם הכשרת הצוות, הדרכתו וליוויו. יש בכוונתנו לפעול להחלת התקנות והסדרתם.  
• לנוכח העובדה שהחוק טרם הוחל ובעקבות מקרים חוזרים ונשנים של התעללות ופגיעה בפעוטות, כתבנו תכנית חירום לאומית לגיל הרך. (התכנית במצורף). התכנית הועברה לידידי העמותה וקבלנו מעל 500 חתימות תמיכה. התכנית הועברה גם לראשי הסיעות, אשר התמודדו בבחירות לכנסת, תוך הדגשת הצורך  לקידום מדיניות הלוקחת אחריות לילדי הגיל הרך מגיל לידה. 
• אנו מקיימים קשר קבוע עם וועדות הכנסת (הוועדה לזכויות הילד, וועדת החינוך, וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועוד). נציגותינו משתתפות באופן סדיר בישיבות שעניינן הגיל הרך. מסמכים רלוונטיים מועברים למשתתפים בישיבות.

• קשר עם רשויות מקומיות:

פעלנו במספר רשויות מקומיות ולקחנו חלק בוועדות היגוי לגיל הרך. בתקופה האחרונה אנו מרחיבים את המהלכים לקיום קשר עם רשויות נוספות, לצורך קידום תחום החינוך/טיפול בגילאי לידה-שלוש ברמה יישובית. בכלל זה השתתפות שוטפת בפרויקטים וקידום תפקיד מנהל תחום גיל הרך ביישובים. 

• קשר עם משרד הבריאות:

אנו פועלים מזה שנים אחדות באופן אינטנסיבי מול משרד הבריאות ונציגה שלנו שותפה לפורום המייעץ של משרד הבריאות. פעילותנו עד כה סייעה להעלאת המודעות לצורך ברפורמה בטיפות החלב. הפורום בתהליך גיבוש מסמך מדיניות לקידום החלטת ממשלה בנושא שנות החיים הראשונות. במקביל מתקיימים דיונים ב"חוק טיפות החלב" במגמה להחלת הרפורמה בטיפות החלב. בראיה עתידית, יש בכוונתנו להמשיך ולפעול מול הממשלה בשני נושאים, התפתחות הילד וחינוך מיוחד.

•  פעילות בתחום ילדים בעלי צרכים מיוחדים: 

פעלנו בוועדות הכנסת הרלוונטיות בנושא פעוטות בעלי צרכים מיוחדים פעולה וחיזקנו את הפורום של היחידות ההתפתחותיות בקהילה. התרענו לגבי ילדים שאינם מאותרים בשנה שקודמת לקליטתם בגנים העירוניים, ולכן אינם מקבלים את הטיפולים ההתפתחותיים, להם הם זכאים על פי חוק, מתחילת לימודיהם בגני הרשות. אנו מתכננים להמשיך בכל הפעילות ואף להוסיף את הילדים האלרגים הזקוקים להגנה. (במצורף ניר עמדה בנושא איתור של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכות הגיל הרך (גיל לידה עד שלוש) שנכתב בשיתוף מנל"א-יחידת הגיל הרך).  

•  הדרכה בגנים לילדי הקהילה הזרה: 

חברות ההנהלה מדריכות מזה כעשור ובאופן סדיר, מטפלות במסגרות "יוניטף" לילדי הקהילה הזרה בתל אביב. 

• הערכה, בקרה ושיפור:

כחלק מתהליך בקרה והערכה של פעילות העמותה אנו עובדים עם יועצת ארגונית ומקיימים מפגשים שעניינם דרכים לטיוב פעילותנו וחיפוש ערוצים להזנקת העמותה ולהאצת השפעתה.