סיור במערכת הגיל הרך בקיבוץ גזית – אפריל 22

מאז ומתמיד קיימת דעה שמערכת החינוך ההתיישבותית לגיל הרך, בארצנו הקטנה, היא המערכת הטובה ביותר.

שאלנו את עצמנו: האמנם נכונה הטענה או שמא היא בגדר מיתוס? ועוד שאלנו: באם היא נכונה, מה מאפיין אותה? מה ניתן ללמוד ממנה ומה אפשר להעביר וליישם בכלל המסגרות לגיל הרך  לטובת כלל ילדי ישראל.

בעקבות מעבר החינוך לגיל הרך לאחריות משרד החינוך, בחרו מור דקל, יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך" וטליה ויינברגר, חברת הוועד המנהל בעמותה, לבקר באחת המערכות האלה, להתרשם ממנה ולחפש תשובות לשאלותינו. 

וכבר בראשית הדברים, נענה, התשובה לשאלה היא: "כן ובגדול".

"כן", כי התרשמנו שזו המערכת הרצויה והמתאימה ביותר לגילי לידה עד שש.

"בגדול", כי מצאנו בה חשיבה על כלל המימדים הנכללים בקטגורית "טיפול וחינוך איכותי בגילים אלו".

אין ספק ששני אלה מתקיימים בשל תפיסה חינוכית ייחודית בצד השקעה כספית ענקית, מעבר למשאבים המקובלים.

מה ראינו ואהבנו?

• מערכת המאופיינת בחשיבה מערכתית; הילד, ההורים, הצוות, הקהילה. עוד טרם קליטת הפעוט למסגרת הוריו יכולים להתארח בפינה החמה בה הם יכולים להפגש עם מבוגר.ת, איש/אשת מקצוע שתפקידו ללוות את ההורים במעברם להורות. אדם שמסוגל להקשיב, להכיל, לייעץ, לאפשר, לראות ולחבק. מפגש שכזה מעביר מסר להורים: אתם לא לבד בשלב הדרמטי בחייכם, יש לכם אפשרות להתלבט ולקבל דרכים להתמודדות.
• תפיסה חינוכית: העקרון המנחה את התפיסה החינוכית במערכת החינוך היישובית לגיל הרך הוא: הילדים במרכז, בניגוד לתפיסות הרואות את צורכי המערכת במרכז.
• תקינה: בכל המסגרות התקינה עומדת בסטנדרטים המתייחסים ליחס המספרי מבוגר – ילדים, ואף למעלה מהנדרש בארץ. אפשר להשוותו לתקנים הבין לאומיים.
• ארגון הסביבה: כל אחת מהמסגרות מותאמת פיזית ואנושית לקבוצת הגיל של הילדים השוהים בה ולצורכיהם: התינוקייה, הפעוטונים, גני הטרום חובה והחובה.
• דרכי למידה: הלמידה מתקיימת תוך כדי טיולים בסביבה בה הילדים חיים ומתקיים קשר מתמיד עם חברי הקהילה.  מרבית המשחקים, בהם ואיתם משחקים הילדים, הם חפצים שהיו בשימוש המבוגרים, חפצים שמטבעם מעוררים סקרנות ומעודדים חקירה. מידי יום מתנסים הילדים, באופן חופשי, בחומרי אומנות מגוונים, המאפשרים להם למידה, חקר, ביטוי אישי והתפתחות. 
•  
• לסיכום,

יצאנו בתחושה שיש הרבה מה ללמוד. זו הזדמנות לחזור ולהפיץ את משנתם של בחירי החינוכאים הישראלים לגיל הרך, כגדעון לוין ומלכה האס וליישם את העקרונות החינוכיים בהם דגלו, בכל הגנים במדינה, במטרה לשפר את איכות החינוך לגיל הרך בארץ.

תודתנו לצוות החינוכי שפתח בפנינו את הגן וחלק עמנו מניסיונו ומעקרונות העבודה שלו.